יהושוע נ' גן-בא-לגן בע"מ

פסק דין

במסגרת תיק זה הוגשה תביעה לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 2,100 ש''ח.

הנתבעת לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה במועד הדיון. במקום להתייצב לדיון, הגיע מטעמה של הנתבעת בלדר כדי להציג תצהיר התומך, לכאורה, בטענת הנתבעת לפיה כתב התביעה הומצא לה רק ביום 15.07.10.

אין באפשרותי להבין כיצד ההינה הנתבעת לקבל על דעת עצמה החלטה שלא להתייצב לדיון במועד אשר נקבע, אף שגם לפי שיטתה היא, ידעה גם ידעה אודות מועד הדיון. גם אם סברה הנתבעת כי לא היה סיפק בידה להגיש כתב הגנה וגם אם סברה הנתבעת כי אין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה, הרי כל עוד לא בוטל מועד הדיון, שומה היה עליה לכבד את בית המשפט ולהתייצב לדיון. העדרותה של הנתבעת בנסיבות אלו מבטאת זלזול בבית המשפט ובתובעת.

לטענת הנתבעת אין לבית המשפט סמכות מקומית לדון בתביעה, שכן מקום הנתבעת, מקום יצירת ההתחייבות וכל תנאי אחר המקים סמכות מקומית לבית משפט זה, לא מתקיימים.

תקנה 2 בתקנות השיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל''ז-1976, קובעת כי סמכות מקומית בבית המשפט לתביעות קטנות נתונה בהתקיים אחת החלופות המנויות בסעיף ובהן, בסעיף קטן 5, מקום המעשה או המחדל שבגינו תובעים. לפי כתב התביעה, התביעה מבוססת בין היתר על חילוטו של שיק מיום 10.02.10 אשר צורף לכתב התביעה. די לעיין בנקוב על גבי אותו שיק כדי לראות כי מקום פרעונו הינו סניף התובעת ברח' דיזנגוף בתל אביב. כאשר התביעה מתבססת, בין היתר, על הטענה כי הצגתו לפרעון של שיק זה הייתה שלא כדין, די בכך כדי להקנות לבית משפט זה את הסמכות המקומית. למותר לציין כי זה כבר נקבע כי המרחקים במדינת ישראל אינם מאפשרים קבלת טענה של אי נוחות בגין בירור התביעה במחוז נפרד, קל וחומר כאשר עסקינן בטענה למרחק שלכל היותר משתרע בין תל אביב לנתניה.

הנתבעת טוענת כי לא היה סיפק בידה להגיש כתב הגנה, שכן כתב התביעה אך הומצא לה ביום 15.07.10. טענה זו וודאי שאינה מצדיקה את העדרותה מהדיון כל עוד לא נדחה מועד הדיון.

זאת ועוד, הנתבעת עצמה כותבת בבקשה אשר הגישה לבית המשפט, כי כתובתה הינה רח' הראשונים 21, הדר עם. הנה מתברר, שזו בדיוק גם הכתובת הנקובה בכתב התביעה ככתובתה של הנתבעת והנה מתברר, כי הזמנה לדיון נשלחה לאותה כתובת בדיוק על ידי בית המשפט והוחזרה בצירוף חתימת נציג דואר ישראל מיום 4.05.10 לפיה ההזמנה "לא נדרשה". מכלול נסיבות העניין איפוא, כולל העדר ההתייצבות וכולל ההמנעות מנטילת דבר הדואר שהומצא לאותו מען של הנתבעת לי הודעתה היא, אינם מאפשרים לקבל את הטענה המצדיקה את אי ההתייצבות או אי הגשת כתב ההגנה. אפשר, כמובן, שלו הייתה מתייצבת הנתבעת, ניתנת הייתה לה ארכה להגשת כתב הגנתה, אך משבחרה לא להתייצב, חזקה כי גם לקחה בחשבון את הסיכון הכרוך בכך.

לאחר ששמעתי את התובעת ועיינתי בכתב התביעה ובאמור בנוסח החוזה אשר צורף לכתב התביעה, ובפרט בסעיף 13 (1) וסעיף 13 (3), נחה דעתי כי התובעת הוכיחה את האמור בכתב התביעה. אשר על כן, הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 2,100 ש''ח.

כמו כן, תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בסך של 500 ש''ח.

ניתנה והודעה היום י"א אב תש"ע, 22/07/2010 במעמד הנוכחים.

אילן רונן, שופט

הוקלד על ידי: רבקה אראל צימרמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: